מכתב העורכת · זמן קריאה: דקה וחצי
אני רוצה לספר לכן משהו שמעולם לא סיפרתי בשלמות.
לפני שהייתי ״יעל מ-Yrà״, הייתי הבחורה שעומדת מול המראה בבוקר, מסתכלת על הבטן שלה ועושה את החשבון: מה אלבש שיסתיר. הייתי הבחורה שנרדמת בצהריים מעייפות, שעולה ויורדת באותם חמישה קילו כבר שנים, שמכירה בעל פה את כל דיאטה שקיימת.
הבוקר שהחלטתי די
מה ששבר אותי בסוף לא היה המשקל. זה היה הרגע שהבנתי שאני מתכננת את החיים שלי סביב הבטן: מה אלבש, איפה אשב בים, איך אצטלם. ואז עשיתי משהו שאף דיאטה לא הציעה לי: הפסקתי לנסות לאכול פחות, והתחלתי לנקות.
בניתי לעצמי פרוטוקול: 21 יום של פינוי עומסים מהמערכת, ואז 21 יום של מיקוד. הייתי הלקוחה הראשונה של עצמי. ביום הרביעי הנפיחות של הערב לא הגיעה. בשבוע השלישי הג׳ינס נסגר בלי קרב. וביום העשירי נגעתי בבטן שלי והרגשתי משהו שלא הכרתי: קיר.
ולמה דווקא קורטיזול החודש
כי אחרי עשרות אלפי נשים שעברו אצלנו במסלולים, אני יכולה לומר לכן בביטחון: האויב הכי גדול של הבטן שלכן הוא לא הפיצה של שישי. זה העומס והלחץ שאתן סוחבות כל היום. בדיוק על זה הגיליון הזה: איך הסטרס משנה לנו את הבטן, הפנים, השינה והחשקים, ומה עושים עם זה באמת.
תקראו, תיישמו, תספרו לי מה עבד לכן. אני עונה לכולן בוואטסאפ ובאינסטגרם 🤍
ואם הסיפור שלי נשמע לך מוכר: הפרוטוקול שבניתי לעצמי הוא היום האקספרס 42. ככה הוא עובד ←