סיפור אמיתי · בכל דרופ
בכל גיליון אנחנו נפגשות כאן עם אחת מהקהילה. הפעם: ליבי.
היא הגיעה אלינו אחרי שנתיים של ״הבטן הזאת פשוט לא יורדת, ניסיתי הכול״. והיא לא חיפשה עוד דיאטה. היא חיפשה סדר.
מה שהיא אמרה לי ביום הראשון
״אני לא מאמינה שזה יעבוד. אני פשוט לא רוצה להיות לבד עם זה עוד פעם.״
מתוך הודעה שלה. מפורסם באישורה.
וזו, אם להיות כנה, הסיבה האמיתית שרוב הנשים נשברות. לא התפריט. הבדידות.
הקו הזמן שלה
ימים 1–4קשה. כאב ראש ביום השני. המנטורית כתבה לה בשבע בבוקר: ״זה נורמלי, זה עובר, תשתי עוד.״ היא המשיכה.
יום 5קמה והנפיחות של הערב פשוט לא הייתה שם. זה היה הרגע שבו היא האמינה.
יום 11שלחה לנו הודעה באחת בלילה: ״ישנתי דרך כל הלילה. מתי זה קרה לאחרונה?״
יום 19הג׳ינס שלא נסגר שנתיים — נסגר. בלי קרב.
יום 26ואז הגיעה ההודעה שלא שכחנו.
״עוד לא סיימתי את התוכנית. וזה כבר הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי.״
ליבי · בשבוע הרביעי
מה שהיא עשתה אחרת
לא ספרה קלוריות. לא הרעיבה. לא נכנסה לאף מלחמה עם עצמה. היא פשוט לא עשתה את זה לבד. מנטורית בוואטסאפ כל בוקר, גם בימים שפחות בא לה.
והמשפט שאנחנו הכי אוהבות? היא אמרה שבפעם הראשונה בחיים היא לא נלחמת בגוף שלה, אלא עובדת איתו.